אבות בעל כורחם

סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין קובע כי: "שם אביו של ילד שנולד לאשה פנויה ירשם על פי הודעת האב והאם כאחד או ע"פ פס"ד של ביהמ"ש או בי"ד מוסמך".

כן קובע חוזר הרישום במשרד הפנים  כי לשם רישומו של קטין על שם אביו, ניתן להסתפק בהצהרה שתימסר למשרד הפנים תוך שנה מיום הלידה על ידי אישה פנויה וגבר הטוען לאבהות על הילד.

לאחרונה, התפרסם פס"ד (תמ"ש 21206-10-10) שניתן בבית המשפט למשפחה מפי כב' השופטת חני שירה, המורה לנתבע, משרד הפנים, לרשום קטין כבנו של התובע, הגם שלא נרשם תוך שנה מיום הלידה, משאין חשש בעניין ממזרות ובמקום בו לא מתעוררת שאלה של מעמד.

ובמה הדברים אמורים?

המדובר בתביעת אבהות של התובעים, העותרים כי תרשם אבהותו של התובע 1 על בנם הקטין יליד 2005. התובעים, שניהם יהודים, אזרחי המדינה ותושביה. לתובעים בן נוסף משותף יליד 2008 אשר לגביו נרשמה אבהותו של התובע. התביעה הוגשה בשנת 2010 והתובעים נתנו הסבר לשיהוי בהגשת התביעה, ואולם משרד הפנים עמד תקיף בעמדתו על הוכחת קשר זוגי בין התובעים לפניי הוריית הקטין, שכן ללא הוכחת קשר כזה, עומד משרד הפנים על עריכת בדיקת רקמות לקטין.

לטענת הנתבע, על פי הפסיקה (בע"מ 1037/04) חובת ביהמ"ש לדרוש ראיות בתיקי אבהות גם בתיקים בהם לא עולה שאלה של מעמד ולא להסתפק בהצהרה או בהסכמה. התובעים עתרו לפטרם מעריכת הבדיקה לאור הנסיבות בתיק והראיות שהמציאו. יצוין כי לא הייתה מחלוקת שבמקרה דנא לא עולה שאלה של ממזרות.

בית המשפט קבע כי אין ספק כי בדיקת הרקמות לקביעת אבהות הינה הבדיקה המהימנה ביותר לקביעת אבהות. למרות זאת המחוקק הכיר גם במצבים בהם מוכרת אבהות ללא בדיקה. משאין חשש בעניין ממזרות ובמקום בו לא מתעוררת שאלה של מעמד, אין כל רציונאל לדרוש הוכחת קשר משותף טרם הוריית הקטין. בעניין זה אמר ביהמ"ש העליון בבג"צ 10533/04 בהתייחסו לבני זוג מעורבים ששאלת המעמד מתעוררת שם:

"הדרישה להוכחת חיים משותפים קודם להוריית הקטין, ובמיוחד הדרישה לקבלת פסק דין אבהות, העשויה להיות כרוכה בדרישה לבצע בדיקה גנטית, הן דרישות קשות ומכבידות במספר היבטים: ראשית, הן משמיעות אי אמון מובנה  בהצהרות אבהות הניתנות מפי בני זוג מעורבים, וככאלה, הן כרוכות בפגיעה מובנית בכבודה של קבוצת אוכלוסייה שלמה, שהצהרות אבהות של הנמנים עליה אינן מתקבלות על פניהן, ככלל ובאורח גורף; שנית, הן כרוכות באובדן זמן יקר ובעלויות כספיות נכבדות אשר בני הזוג עלולים למצוא קושי לעמוד בהם."

הראיות אותם הציגו התובעים שלא מתעוררת בעניינם שאלה של הענקת מעמד למי מהם, או כל טובת הנאה אחרת,  הן הראיות הצריכות ומכריעות לעניין האבהות הנטענת: כך נוכחות התובע בלידת הקטין, כך התמונות והדיסק מהמסיבה שערכו הצדדים להולדתו של הקטין, אירוע פומבי מפואר בו נראים הצדדים, הקטין, משפחותיהם המורחבות, חברים כשאר באירוע מוכרז שוב ושוב בפומבי ולעיני ואוזני כל המוזמנים עניין הורתם של הצדדים את הקטין, ובאה לידי ביטוי במגע ובדיבור זוגיותם. כך העובדה כי הקטין נקרא על שםאביו של התובע, כך החיים המשותפים של התובעים אחרי לידת הקטין, לאורך השנים וכך הורייתו של קטין נוסף, משותף. לאור הראיות הנ"ל ובשל טובת הקטין נקבע כי התובעים הרימו את נטל הראייה שהוטל עליהם, וניתן צו המורה למשרד הפנים לרשום את הקטין כבנו של התובע במרשם האוכלוסין.

פנו אלינו המרכז הארצי לזכויות הגבר ואנו נחסוך לכם כסף רב וריצות מיותרות לבתי משפט.

זכרו, לעורכי דין יש לפעמים אינטרס למרוח את  הזמן  לשם רווח כספי אנו לא ניתן שדבר זה יקרה לכם.

לקבלת יעוץ התקשרו: 052-333-7107

 

 

Call Now Button