מזונות

סוגיית מזונות ילדים מהווה גרעין מרכזי במערכות יחסים שבין הורים,  המתעוררת בהליכי גירושין. למעשה, מדובר בנושא כה מורכב, עד כדי כך שניתן להקצין ולומר כי אין מקרה הדומה למשנהו, ולפיכך, פסיקת גובה המזונות מושפעת ממכלול העובדות והנסיבות, המשתנה ממקרה למקרה, ונגזרת מהם. אם כן, להלן נעמוד, בקצרה, על העקרונות הכלליים בלבד. הכלל: כל אב חייב במזונות ילדיו, הנקבעים על פי הדין האישי (הדתי) אליו הוא משתייך. חריג: בני זוג מעורבים (בעלי דתות שונות). במקרה כזה יחולו הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, המטיל על ההורים חובה זהה לזון את ילדיהם ביחס להכנסותיהם (מקורה של חובה זו מוסדרת באמצעות מנגנוני הדין האזרחי).

חובת המזונות של אב יהודי מקורה בדין העברי (הדתי), ובאופן עקרוני – ניתן לומר שמדובר בחובה מוחלטת במובן זה שהיא אינה תלויה ביכולתו הכלכלית, אלא בצרכיהם הבסיסיים של הילדים, כגון: מזון, ביגוד, דיור וכיו"ב. לעניין קביעת גובה דמי המזונות, מקובל לחלק את גילאי הקטינים באמצעות סיווגם לארבע קבוצות:

הקבוצה הראשונה: קטינים עד גיל 6 נחשבים "קטני קטינים". במקרה זה דמי המזונות מוחלטים ותלויים בצרכיהם המינימאליים של הילדים, כלומר: צרכיהם הקיומיים של הילדים הינם מוחלטים, וכאמור, אינם תלויים ביכולתו הכלכלית של האב, כאשר הסכום המינימאלי לילד עומד על כ- 1,200 ש"ח (לא כולל הוצאות מדור וחינוך).

הקבוצה השניה: ילדים בין הגילאים 6-15: במקרה זה, האב עדיין חב בצרכים הבסיסיים של ילדיו, אך בקבוצת גילאים זו מקובל כי האם תשתתף בהוצאות חריגות, לדוגמה: חוגים, קייטנות וכיו"ב.

הקבוצה השלישית: ילדים בין הגילאים 15-18: תיאורטית, ילדים בגילאים אלה יכולים לעבוד לפרנסתם, ולכן מקורו של חיוב האב במזונותיהם הינו מ"דין צדקה". בפועל, האב ימשיך לשאת בתשלום מזונותיהם, ככל שאלה נוגעים לצרכי המחייה, ואילו בנוגע להוצאות הנוספות – יישא באופן יחסי. עקרונית, בקבוצת גילאים זו, אין מניעה כי האם תחויב בתשלום מזונות ילדיה, וזאת בהתקיים המבחנים של "דין צדקה".

הקבוצה הרביעית: גיל 18 ועד סיום השירות הצבאי: בתקופה זו נהוג להעמיד את דמי המזונות  בשיעור 1/3 מדמי המזונות המלאים.

חשוב לציין ולהדגיש: מזונות ילדים כשמם כן הם – וחובת האב היא כלפי ילדיו (ולא כלפי האם). מכאן, אין כל משמעות לויתור האם על מזונות הילדים, וממילא כל ויתור הינו חסר תוקף מבחינה משפטית. אשר על כן, כל ויתור מצד האם, בין אם נעשה במסגרת הסכם הגירושין (למשל כ"תנאי" לקבלת הגט), ובין אם לאחריו – יכולים הקטינים להגיש, בכל שלב, תביעה עצמאית לקבלת מזונותיהם.

דמי טיפול: מהווים חלק מחובת המזונות ונפסקים לטובת ההורה המשמורן, בגין טיפול בילדים על ידו ו/או באמצעות צד שלישי (מטפלת). מטבע הדברים, רכיב זה רלוונטי – בעיקר – ביחס לילדים בקבוצת הגילאים הראשונה, והצורך בו, כמו גם בפסיקת תשלום בגינו, הולך ופוחת ככל שהילדים גדלים ומתבגרים.

השתכרות האב בפועל לעומת פוטנציאל השתכרותו, ההבדלים בין השתיים והשפעתן על פסיקת גובה המזונות: ככלל, מזונות הילדים נקבעים בהתאם לצרכיהם ולא על פי "כיסו" של האב. יחד עם זאת, קיימת חשיבות לשאלת כושר השתכרות האב, והדבר בא לידי ביטוי בפרשנות המונח "צרכים הכרחיים", המשתנה ממקרה למקרה. כך, למשל, כאשר מדובר באב אמיד, בתי המשפט יטו להרחיב את פרשנות המונח, ובמקרה ההפוך – יצמצמו אותו. במקרים מסוימים יפסקו בתי המשפט דמי מזוות בשיעור גבוה ביחס להכנסה של האב, וזאת כאשר ניתן לזהות, למשל, פוטנציאל השתכרות לא ממומש (לדוגמה: לאחר הגירושין הפחית האב את חלקיות משרתו), או כאשר האב מובטל ומתקיים מדמי אבטלה/גמלת נכות/קצבת הבטחת הכנסה, אך בבעלותו נכסים רבים, וזאת על מנת למנוע שימוש ב"מנגנון התחמקות".

על אף העקרונות המנחים המנויים לעיל, יש לציין כי סוגיית מזונות ילדים מתהדרת במרחב פרשני רב ומותירה לבתי המשפט שיקול דעת נרחב בבואו להכריע בפסיקת גובה המזונות. בתוך כך, קיימת מגמה להביא לאיזון בין צרכי הקטינים לבין יכולותיו הכלכליות של האב, ולעיתים הדבר אף נעשה באמצעות השוואת הכנסות ההורים והתייחסות אליהם כמקשה אחת.

פנו אלינו המרכז הארצי  לזכויות הגבר  ואנו נחסוך לכם כסף רב וריצות מיותרות לבתי משפט.

זכרו, לעורכי דין יש לפעמים אינטרס למרוח את  הזמן לשם רווח כספי אנו לא ניתן שדבר זה יקרה לכם.

טל: 03-6857777      1-700-700-897