הילד הזה הוא שלי ?

על פי החוק במדינת ישראל, כאשר גבר מקיים יחסי אישות עם אישה הוא נוטל על עצמו את האחריות לכל תוצאה, גם אם מדובר בארוע מזדמן בלבד. גם אם הגבר יוכיח כי אכן הייתה תחבולה ורמייה, לא תהיה לגבר שום טענה או דרך לפתור אותו מההכרה באבהות ומתשלום המזונות. זאת כיוון  שבית המשפט רואה לנגד עיניו רק את טובת הילד ועל פי העיקרון של טובת הילד הוא פוסק לו מזונות בין אם  נולד מרצון הוריו ובין אם לאו.

הטיפול בטענת הגבר בדבר גניבת זרע יכול אף להיות שתטופל במקרים מסוימים במישור של עקרונות דיני הנזיקין השוללים מצג שווא או מצג כוזב, וכן גם במישור של דיני החוזים המחייבים לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

תביעת אבהות במקרים של גניבת זרע

תביעת אבהות זו תביעה בה נדרש בית המשפט להצהיר כי הנתבע הוא אביו של הקטין. התביעה מוגשת על ידי הקטין, אחד מהוריו או אפוטרופוס שמינה בית המשפט לקטין. מטרתה לבסס תביעת מזונות כנגד האב, אשר אינו מכיר בקטין כבנו, מכחיש את עצם הורותו הביולוגית לעניין הקטין ומסרב בהתאם לדאוג לצרכיו ומזונותיו. מרגע שגבר זה הוכר כאבי הקטין, בין אם אכן הייתה גניבת זרע או לא, יחולו עליו שתי חובות עיקריות. חובה מוסרית- לשמש לקטין דמות של אב וחובה משפטית- לכלכל את הקטין

בדיקת אהבות בסוגיית גניבת זרע

אחת הדרכים הטובות ביותר להוכיח אבהות היא בדיקת רקמות, הידועה כבעלת אחוזי דיוק מרביים.  על פי הפסיקה בדיקת אבהות הינה ראיה מכרעת לאבהות. מדובר בבדיקת דם הנערכת לקטין, לאב הנתבע ולאם, וזאת כאמור במעבדות של מספר בתי חולים בארץ.   עלות הבדיקה בדרך כלל משולמת תחילה על ידי שני הצדדים בחלקים שווים, כאשר פעמים רבות בית המשפט קובע כי לאחר מכן הצד המפסיד מחויב לשלם לצד השני את חלקו בתשלום עלות הבדיקה.  על אף שבתי המשפט לא כופים על הנתבע לעבור בדיקת אבהות, הרי שסירוב להבדק ישמש כראייה מכרעת כנגד המסרב, וביהמ"ש עשוי לראות בנתבע כהורה הביולוגי של הקטין.

כתיבת תגובה